פסק-דין בתיק ע"א 1837/03

מונחים לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט רמי אמיר), מיום 2.3.03 בת"א 5562/00, שקיבל הודעת צד ג' ששלחה המשיבה והמערערת שכנגד 2 (להלן: " איילון") למערערת והמשיבה שכנגד 2 (להלן: " אריה"), וחייב את אריה לשלם לאיילון 21,600 ש"ח בצרוף שכר טרחת עו"ד והוצאות.

הרקע

• 1.                   ואלה הם בעלי הדין: המשיב 3 (להלן: " התובע"), מתקין מוצרי אלומיניום במקצועו, היה עובדה של המשיבה והמערערת שכנגד 1 (להלן: " ובר") העוסקת בייצור והתקנת מוצרי אלומיניום. ובר הייתה קבלן משנה לעבודות אלומיניום בפרויקט בית השנהב בירושלים (להלן: " הפרויקט"); המערערת והמשיבה שכנגד 1 (להלן: " סולל בונה") הייתה הקבלן הראשי של הפרוייקט. איילון ביטחה את ובר בביטוח חבות מעבידים, ואריה ביטחה את סולל בונה בביטוח אחריות כלפי צד שלישי. המשיבה 4 (להלן: " צוותא" או " היזם") היא יזם הפרוייקט. המשיבה 5 (להלן: " אררט") ביטחה את היזם בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

• 2.                   ביום 9.2.99, בזמן עבודתו אצל ובר בפרויקט, נפצע התובע כשעסק בהכנות להתקנת קיר מסך בבניין C של הפרוייקט (להלן: " האירוע"). התובע הגיש תביעה לפיצוי נגד ובר ואיילון בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. ובר ואיילון הגישו הודעות צד ג' נגד סולל בונה, אריה, היזם ואררט. סולל בונה ואריה הגישו הודעת צד ד' נגד ובר.

פסק הדין החלקי המוסכם

• 3.                   ביום 24.11.02 נתן בית משפט קמא פסק דין בתביעה ובהודעת צד ג' של ובר ואיילון נגד צוותא ואררט (להלן: " פסק הדין החלקי"). פסק-הדין החלקי ניתן בהסכמת הצדדים, ולפיו חויבה איילון לשלם לתובע 60,000 ש"ח לסילוק תביעתו נגד ובר ונגדה כמבטחתה. אררט חויבה לשלם לאיילון 11,400 ש"ח לסילוק הודעת צד ג' של ובר ואיילון נגדה ונגד צוותא. הודעת צד ג' נגד המשיבה הפורמאלית 6 - נדחתה. בפרוטוקול הדיון צוין כי באי כוחן של סולל בונה ואריה הסכימו לפסק הדין שניתן בין התובע לובר ואיילון, והסכימו שיש לחייב את ובר ואיילון לשלם לתובע את הסכום של  60,000 ש"ח.

פסק דינו של בית משפט קמא

• 4.                   בפסק הדין נושא הערעור הכריע בית משפט קמא בהודעת צד ג' של ובר ואיילון נגד סולל בונה ואריה ובהודעות צד ד' של סולל בונה ואריה נגד ובר.

• 5.                   בית המשפט קבע, שעל סמך פסק הדין החלקי דינם של ההליכים המפורטים להלן להימחק, מהטעמים המצויינים בצידם:

א.         הודעת צד ג' ששלחה ובר לסולל בונה ולאריה - כיוון שובר לא נשאה בתשלום כלשהו ולכן אינה זכאית לשיפוי;

ב.         הודעת צד ג' ששלחה איילון לסולל בונה, כיוון שאין כל יריבות - בין חוזית ובין נזיקית - בין סולל בונה לאיילון;

ג.          הודעת צד ד' ששלחה סולל בונה לובר - כיוון שכל הודעות צד ג' שנשלחו לסולל בונה נמחקו, ואין היא חבה בתשלום על פי פסק-הדין החלקי;

ד.         הודעת צד ד' ששלחה אריה לובר - כיוון שמבטח אינו זכאי לחזור בתביעה אל מבוטחו.

לאחר הדברים האלה נותר לבית משפט קמא לדון בהודעת צד ג' ששלחה איילון לאריה, כשההודעה מוגבלת לסכום של 48,600 ש"ח (לאחר הפחתת הסכום שקיבלה איילון מאררט לפי פסק הדין החלקי) נכון ליום 24.12.02. הודעה זו היא תביעת השתתפות בין מבטחים לפי סעיף 59(ד) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: " חוק חוזה ביטוח"), וכדי להצליח בה היה על איילון להראות שגם היא וגם אריה ביטחו את אחריותה של ובר כלפי התובע בגין התאונה. כמו כן היה עליה להראות מהו 'סכום הביטוח' שבפוליסות שביטחו את התובע בביטוח כפל (כהגדרת 'סכום הביטוח' בחוק חוזה ביטוח), כדי לגזור מהם את יחס החלוקה בינה לבין אריה.

• 6.                   לא הייתה מחלוקת שאיילון ביטחה את חבותה הנזיקית של ובר כלפי התובע בגין האירוע נושא התביעה. המחלוקת נסבה על עצם הכיסוי הביטוחי של אריה לאותה חבות של ובר כלפי התובע. אריה הייתה, בראש וראשונה, מבטחת האחריות של סולל בונה, ובפוליסה שהוציאה הוגדר " המבוטח" כך: " . . . סולל בונה בע"מ . . . ו/או קבלני משנה . . . ו/או כל אדם או גוף משפטי שהמבוטח התחייב בכתב לבטחם." לא הייתה מחלוקת שובר הייתה קבלן משנה של סולל בונה בזמנים מסוימים, אך הצדדים נחלקו בשאלה אם במועד קרות האירוע אכן הייתה ובר קבלן משנה של סולל בונה, וביתר דיוק:

" האם התאונה של התובע אירעה תוך כדי עבודה, שובר ביצעה בפרוייקט כקבלנית משנה של סולל בונה? - או שמא קרתה התאונה במהלך עבודה עצמאית, שובר עשתה עבור בעל הפרוייקט במישרין, ולא כקבלנית משנה של סולל בונה.

לענין זה יש חשיבות לענין תחולת הביטוח שעשתה אריה עבור סולל בונה. אריה ביטחה את סולל בונה ואת קבלני המשנה שלה, ובכלל זה את ובר - אך ברור שלא ביטחה קבלני המשנה, אלא עד כמה שהם פעלו כקבלני משנה." (עמ' 6 לפסק הדין).

• 7.                   פרוייקט בית השנהב כלל שלושה מבנים של משרדים ומסחר: A, B, C. המבנים A ו-B והקומות הראשונות במבנה C נבנו ברצף עד לאחר מחצית 1998. או אז חלה הפסקה זמנית בבנייה עד לסוף  1998 (או ראשית 1999) כאשר התקדמו הליכי הרישוי של שתי קומות נוספות בבניין C. את מרבית העבודות בפרוייקט ביצעה סולל בונה בעצמה, אך בתחומים מסוימים העסיקה קבלני משנה, כשבתחום האלומיניום העסיקה את ובר.

בית המשפט פרט את מערכת ההסכמים שבין הצדדים שכללו ארבעה הסכמים:

א.         הסכם בין צוותא לבין סולל בונה (" ההסכם הראשי");